באיזה גיל הילד שלך?     0-3 חודשים   |   3-6 חודשים   |   6-12 חודשים   |   1-2 שנים   |   2-3 שנים   |   גילאי גן   |   גן חובה   |   ביה"ס היסודי   

גמילה מקקי

לא תמיד הילדים מצליחים להגמל בבת אחת מפיפי ומקקי. איך מתמודדים עם גמילה מקקי? רות כהן עונה על שאלות בנושא.

מאת: רות כהן

המאמר מתאים לכל הגילאים

גמילה מקקי


בתי בת שנתיים ושבע גמולה לגמרי מפיפי אולם קקי מתעקשת לעשות רק בחיתול.
איך ניתן לשכנע אותה לעשות גם קקי בשירותים?
לגבי הלילה היא ישנה ללא חיתול אולם יש לה המון פספוסים. לגבי זה אני מבינה שלוקח יותר זמן ומכיוון שהיא לא רוצה חיתול בלילה, אני מכבדת אותה ומעדיפה להחליף סדינים בתדירות גבוהה.
עיקר הבעיה איפוא היא רק בנושא הקקי.
האם זה טבעי?


תשובה:

הרבה ילדים לא נגמלים מפיפי ומקקי בו זמנית. בהרבה מקרים לסרוב לעשות קקי בשרותים או בסיר יש רקע של חרדה - כלומר, ילדים קטנים חוששים קצת או הרבה מעשיית קקי בשרותים/סיר - לעתים קרובות מתוך תחושה שהקקי הוא חלק מהגוף שלהם והתחושה של ניתוק של הקקי מהגוף שלהם מבהילה מאד ומעוררת חרדות - מה עוד יפול ממני?. לעתים מכיוון שהם התנסו בחויה לא נעימה שקשורה בעשיית קקי בשרותים (כאב,פחד וכד').
כך או אחרת נכון כתבת שיש צורך בהמון סבלנות,רגישות ועניניות.

אפשר לחשוב על כמה דרכים לעזור לילדתך - יתכן והיא תגיב טוב לתוכנית חיזוקים - אם היא חוששת לעשות קקי בשרותים אפשר יהיה לחזק אותה בכל פעם שהיא מצליחה להתקרב לשרותים גם אם בהתחלה היא עושה את הקקי בתחתונים או בחיתול - פשוט ליצור מצב שבו היא עושה את הקקי בכל פעם יותר קרוב ל"מטרה" - . זה תהליך הדרגתי שכולל חיזוק במילים ובאמצעות חיזוק מוחשי כלשהו (מדבקה,בלון וכד'). והרעיון הוא להתחיל לקרב אותה לאסלה, אחר כך למצב של ישיבה (עם החיתול אם היא לא מוכנה להסיר אותו), אחר כך אפשר להתחיל לפתוח מדבקה אחת של החיתול בזמן שהיא עושה את הקקי (בתוך החיתול בשלב הזה), אחר כך עוד מדבקה, וכך הלאה עד אשר היא מרגישה יותר נינוחה ומצליחה לעשות את הקקי בשרותים. יש ילדים שחוששים מאד מתחושה של נפילת הקקי בשרותים ואפשר לעזור להם בשלב הראשון כשמותחים ניילון נצמד באסלה הפתוחה ונותנים להם לעשות את הקקי על הניילון - כשכל פעם מורידים אותו יותר עד שהוא כבר לא ממש נחוץ. יתכן מאד שלא יהיה צורך בכל כך הרבה שלבים - הכל לפי הקצב שלה וצרכיה.
אם לא מדובר בחרדה אלא פשוט בקושי לתרגם את התחושת הקיבה המלאה והצורך לעשות קקי להליכה לשרותים - אפשר פשוט לתגמל אותה בכל פעם שהיא כן מצליחה בלי צורך לעשות את כל טקס ההתקרבות.
במידה והיא נלחצת מאד מפספוסים - והיא חווה תחושה של אכזבה וכשלון - אפשר לשקול תחתוני גמילה לתקופה מסויימת. ולהציגם כ"תחתונים של ילדים גדולים".




קושי לשבת על האסלה


בני בן שנתיים ושמונה חודשים, ללא טיטול 3 חודשים, פיפי לא מפספס בכלל, ישן ללא טיטול וקם יבש אבל קקי.. עושה רק בתחתונים, בהתחלה עשה כמה פעמים בשירותים/סיר, בגן הוא עושה לפעמים בשירותים, אחרי שקצת לחצתי עליו הוא פיתח קצת עצירות אז הפסקתי.
היום בבית הוא עושה בתחתונים ואני/בעלי מחליפים לו ומנקים אותו בצורה קצרה וענינית שאלתי היא האם יש מה לעשות, כן לדבר שוב ושוב ולהזכיר כל הזמן?


תשובה:
הרבה פעוטות לא נגמלים מפיפי ומקקי בו זמנית ולקושי להגמל מקקי יש לעתים קרובות רקע של חרדה.
אני מציעה שתקבעי לעצמך מערכת של צעדים קטנים - להתקרב כל פעם קצת לעבר השרותים - את יכולה להתחיל מכך שהוא יתרגל לשבת באסלה בלי לחשוש ובלי לפחד בלי קשר לרצון שלו לעשות קקי. חזקי אותו בכל פעם שהוא מצליח - הצעד הבא זה להתקרב לשרותים לפני עשיית הצרכים כלומר לעשות את קקי בתחילה אמנם בתחתונים אבל בקרבת השרותים, כל פעם יותר ויותר קרוב כשכל פעם שהוא מצליח - הוא מתוגמל.
אם הגיע כבר לשרותים - תנסי ליצור מצב שבו הוא יושב על האסלה. כל פעם שהוא מצליח חזקי אותו במילים ובחיזוק קטן (מדבקה, בלון, הפתעה קטנה), כאשר הוא מגיע למצב שבו הוא עושה קקי בשרותים, על האסלה (אם כי עם התחתונים), נסי להגיע למצב שבו הוא מסכים להתחיל להוריד אותם. חזקי אותו בכל פעם שהוא מסכים להוריד קצת את התחתונים.
ילדים רבים חוששים מתחושת הניתוק של הקקי בתוך השרותים - הורים רבים נעזרים בניילון נצמד שנמתח באסלה כדי למנוע את הנפילה המפחידה (כשגם אותו מרידים בהדרגה). זה עלול לקחת קצת זמן אבל זו שיטה עדינה שמדגישה את ההצלחה ואת היכולת ולא פולשת לגוף שלו או לאוטונומיה שלו - והיא מצליחה הרבה פעמים. דבר נוסף שחשוב להקפיד עליו - גם אם הוא עושה פיפי בקלות בשרותים תקפידי שהוא יוכל להגיע לרצפה או לשרפרף יציב כשאת מקרבת אותו לאסלה לצורך עשיית קקי. פשוט כי כשמשהו מפחיד הוא מפחיד עוד יותר כשהרגליים מתנדנדות באויר...




פספוסי קקי


בתי בת שנה ותשע. עד כה לא דיברנו ולא עשינו דבר בנוגע לגמילה מתוך רצון לתת לה להוביל את הדברים. בעת האחרונה החלה לעקוב אחרי לשרותים ולהתעניין במעשי (להגיש לי נייר טואלט וכדומה). לפני מספר ימים החלה לומר כאשר עושה קקי ולבקש מדי פעם לשרותים. כשמבקשת אני לוקחת אותה מושיבה אותה על האסלה, אנחנו מחכות יחד וכשהיא מודיעה שזהו (ולא עושה באמת) אני מורידה אותה מהאסלה, מלבישה אותה ומשבחת אותה על כך שאמרה שצריכה לשרותים.
ביומים האחרונים כאשר עשתה קקי פעם אחת בחיתול ופעם אחת על הריצפה (כי נתתי לה להסתובב ערומה) הדבר היה כרוח בבכי נורא של תסכול ועצב על כך שעשתה לא בשרותים ועל כך שיצא לה קקי. כמובן שאמרתי לה שלא נורא וכי לא קרה שום דבר והראתי לה איך מנקים בקלות. אך היה קשה להרגיעה.
למה הבכי הזה? כיצד להרגיע? מצידי שתהיה עם חיטול עד גיל 100 רק שלא תהיה כל כך עצובה.


תשובה:
קטנטנים רבים מגיבים בסערה רבה כאשר בורח להם קקי - לעתים זה נובע מבהלה גדולה - הם נבהלים מאד לראות מה "נופל" מהם וחוששים מהמצב הזה מאד - זה נותן להם תחושה של חוסר שליטה מאד גדול והם חווים חרדה גדולה.
אני חושבת שהדבר החשוב ביותר הוא להמשיך להרגיע אותה - לשמוח איתה על הקקי שיצא ולהבטיח לה שהיא תצליח בהמשך לעשות קקי בשרותים . יתכן והיא תוכל להעזר מאד בתחתול אשר יאפשר לה מצד אחד להגיע לשרותים ומצד שני לא לחוות את התסכול והבהלה שבפספוס.





רות כהן, פסיכותרפיה ויעוץ.
לפניות בקשר ליעוץ בקליניקה ניתן לפנות ל: ruthruthc@gmail.com
עקב עומס עבודה גדול, אין לרות אפשרות לענות על שאלות באמצעות הדואר האלקטרוני. ניתן ומומלץ לערוך חיפוש באתר כדי לקבל תשובות לשאלות רבות ושונות אשר נשאלו במהלך השנים.
© כל הזכויות שמורות