באיזה גיל הילד שלך?     0-3 חודשים   |   3-6 חודשים   |   6-12 חודשים   |   1-2 שנים   |   2-3 שנים   |   גילאי גן   |   גן חובה   |   ביה"ס היסודי   

ציורי עצים - מה אומר העץ שלך?

בהרבה מציורי הילדים (וגם בציורים של המבוגרים) "נשתלים" עצים. מה באמת אומר ניתוח גרפולוגי ועל העצים שלנו? לשם כך, הפעם ארחיב על כל מה שקשור למשמעותם של ציורי העץ.

מאת: מיכל וימר

המאמר מתאים לכל הגילאים


הבקשה "צייר עץ"מהווה כמעט חלק בלתי נפרד מכל מבדק קבלה לעבודה. למרות שרובינו מקלידים היום את קורות החיים, רבים המעבידים שמבקשים לקבל אותן בכתב יד ומוסיפים למבדק זה גם מספר מבדקי ציור. אלה שלא מבינים את סיבת הבקשה מבצעים את 'מה שיוצא' ואולי מוסיפים כמה דברים שקראו פעם באיזה מקום..."שמעתי שלהוסיף לעץ המצוייר פירות מעיד על רמה אינטליגנטית גבוהה, וציור טבעת על גזעו של העץ היא מאוד בעייתית באבחון...."
יש לזכור שסימן אחד לעולם אינו חורץ גורלות!
יחד עם זאת, מודעות למשמעויות השונות יכולה לסייע להבין כיצד לנצל את הפוטנציאל הגלום בך בצורה טובה יותר.

המטרה במאמר זה, אינה באה כדי להערים על 'המערכת' – היא אינה יכולה להיות כזו, משום שלא משנה כמה תהיו מודעים לעץ שאתם מציירים, בסופו של דבר יש דברים שלא ניתנים לזיוף למשל: אופן הולכת כלי הכתיבה, סוג הלחץ שנוצר על הדף, המהירות בה אתם מציירים, וכמובן סוגי השילובים השונים שיוצרים את היצירה הסופית.

אז מדוע בכל זאת??
משום שאני מאמינה שקריאה מושכלת עשויה להוביל גם לשינוי ממשי בהתנהגות, ובעקבות כך גם לקבלה לעבודה – רבים פונים להבנת ציור העץ הפרטי שלהם פשוט מסיבה זו: הרצון להבין טוב יותר על מה מעיד סגנון הציור שלי, לדעת מה כדאי שאשנה ומה אסור לשנות כדי שלא יתנגש עם תחומים חשובים אחרים, ובעיקר לדעת כיצד לעשות את השינוי כך שאוכל להתמיד בו לטווח ארוך ולהופכו לחלק ממני . לכן-

1. לפני קריאת המאמר, קחו לכם דף חלק ומספר דקות פנויות וציירו את 'העץ האישי שלי'. עשו זאת בקצב שלכם, ללא כל חוקים והנחיות, השקיעו בציור עד שתרגישו שזה העץ שאליו התכוונתם. מומלץ להשתמש בצבעי פנדה/פסטל לא רק בעט/עיפרון, ובגודל דף שנוח לכם לעבוד מולו.
2. לאחר הציור, הביטו על העץ וכתבו לפניכם איזו תחושה הציור מעלה בכם, ממש תחושה ראשונית ובלתי מחייבת.
3. עתה קראו את המאמר. הנקודות המצויינות כאן הן כמובן קצה המזלג בכל הקשור לאבחון ציור עץ, אך הן יכולות להעיד על מגמות שונות.

כל הכבוד למי שהצליח להתאפק ועכשיו למלאכה עצמה:

שלב ראשון – העץ כיחידה אחת


בשלב זה, חשוב מאוד הרושם הראשוני שמתקבל מהעץ המצוייר על הדף. שימו לב, האם מיקומו מרכזי ודומיננטי או שאולי מרכזי עד כדי השתלטות כוחנית על מרחב הדף? האם נדמה שהוא מנסה להסתתר באחת הפינות, או שאולי "נוח" לו יותר בחלק מסוים של הדף, ומיקומו שם נראה אך טבעי.
נקודה נוספת לשלב זה, מתמקדת בסוג העץ שנבחר למשל: עץ פרי הדר (בדרך כלל עץ תפוזים) עשוי להעיד על חינניות ועשייה, אך גם עלול ליצור רושם ילדותי וחסר מעוף. עץ ברוש עשוי להעיד על נחישות ומשימתיות אך גם על ריחוק והתבודדות. וכן הלאה.
עץ ברוש
הקליקו על התמונה להגדלה  עץ ברוש מיכל וימר


שלב שני – חלקי העץ ומשמעותם


הצמרת הנמצאת בחלקו העליון של העץ מעידה על מישור העשייה והיוזמה של האדם. הפרופורציות בין חלק זה לשאר חלקי העץ, יעידו בין היתר, על סגנון החשיבה של האדם?
צמרת שבלונית וסגורה- תעיד על חשיבה מובנת עד כדי מקובעת, ועל צורך של האדם בכללים מובנים וברורים בטרם הוא יוצא לפעולה.
דוגמא ליחס בין צמרת לגזע
הקליקו על התמונה להגדלה  דוגמא ליחס בין צמרת לגזע מיכל וימר

צמרת פתוחה ומלאת ענפים – תעיד על סגנון חשיבה פתוח עד כדי בלתי סדיר (תלוי ברושם הכללי המתקבל).
הגזע של העץ מעיד על כוחות האישיות של האדם המצייר. כאן יש לשים לב לפרופורציות של הגזע לעומת הצמרת המונחת עליו: האם הוא מסוגל לשאת בעומס? האם הגזע מסוגל לשאת עליו צמרת יותר מכובדת מזו שהונחה עליו?
גזע עבה ודומיננטי – יעיד על סגנון אישיותי בעל נוכחות רבה, כאשר הגזע הוא בעל רושם עבה ודומיננטי מדיי, גם אישיותו של המצייר עלולה להתגלות לעיתים כשתלטנית, מקובעת ואף אגוצנטרית.
גזע דק וחד קווי – יעיד על כך שהמצייר עלול להתקשות במצבים בהם יידרש ממנו לגלות 'עמוד שידרה', סגנון העץ הזה יוצר רושם של גבעול ולא של גזע רב שנים.
דוגמא לגזע המצוייר כגבעול
הקליקו על התמונה להגדלה  דוגמא לגזע מיכל וימר

השורשים של העץ מסמלים עולם פחות חשוף ומודע. רבים נוטים להתעלם מציור השורשים, אך כאשר הם מצוירים יש לשים לב לרושם הכללי שהם יוצרים: האם הם משווים לעץ רושם יציב ומלא חיוניות? האם הם מצויירים בלחץ חזק שמסב את כל תשומת הלב אליהם?
עץ ללא שורשים- מדובר באפשרות נפוצה במיוחד, בעיקר בקרב מבוגרים, ולכן יש להיזהר מלייחס לה משמעויות רבות מדי. בעיקרון, יעיד הדבר על נטייתו של האדם להתייחס רק לעובדות הברורות שניתן לראות על פני השטח.
שורשים קווים בלחץ חלש – יעידו על כך שהמצייר זקוק לתמיכה וליציבות בחייו, ואינו חווה אותם בשלב זה. הוא מתמקד באזור שאמור להעניק יציבות לעץ כולו, אך מתקבל הרושם שביום סוער השורשים הללו לא יחזיקו את העץ...

שלב שלישי – נקודת הסיום, נקודת ההתחלה


בשלב הזה, אני מציעה שוב להסתכל על התמונה הכוללת. חזרו לעץ הפרטי שלכם, והשאירו לרגע בצד את כל המשמעויות השונות – האם זהו עץ שאתם אוהבים ומוכנים לחתום לידו?
במידה ולא, מתחיל עכשיו השלב החשוב ביותר – כדי להגיע למצב האופטימלי ולמימוש כל הפוטנציאל שבך אסור בהחלט להתחיל ולשנות את העץ בצורה מלאכותית, וזאת כדי שלא יתקבל בסוף רושם של חוסר אמינות ואף אישיות בלתי מגובשת ויציבה. תהליך השינוי חייב להתבצע בצורה מבוקרת ומובנית מראש, במסגרת התהליך נבנית לך תוכנית אישית המותאמת לאופי המשרה אליה פנית, וכמובן לאופי שלך, בסיום התהליך ניתן יהיה להגדיר את הנקודות המקדמות אותך בסגנון ההתנהלות שלך בקריירה , במשפחה ובכלל ואת הנקודות הדורשות חיזוק. הציור הפעם, ישקף את הדרך בה בחרת לגשר על כל הנקודות הללו, והפעם יקדם וישפר את מיקומך בבואך להצליח ביעד שהצבת לעצמך.


וקצת על ילדים


גם ילדים מציירים עצים, כידוע.
בהקשר לילדים קיימים מספר מאפייני גיל, ואין לפענח את הציורים בהתאם למאפיינים של מבוגרים.
למשל, מבנה העץ של הילדים שונה מזה של המבוגרים, שמציירים בדרך כלל צמרת גדולה הניצבת על גזע קצר יותר- ילדים יציירו על פי רוב, צמרת שזהה באורכה לאורך הגזע, או בגילאים רכים יותר יציירו צמרת קטנה מאוד לעומת גזע גדול. כמובן, שחייבים גם להתייחס לממד הבשלות הגרפית של הילד וליכולתם להתפרשות על הדף.
מאפיין נוסף המאפיין ילדים הוא האנשה של העץ, והוספת פנים מחייכות וגפיים.

ציור עץ המצביע על קושי
הקליקו על התמונה להגדלה  ציור עץ המצביע על קושי מיכל וימר

בציור המוצג כאן, בעץ המצוייר משמאל, ניתן לראות שיש בתחילת הגזע שלו מעין הצטברות שגורמת להתנפחות של הגזע. ההתנפחות הזו, משולה למעין מועקה שקשה להביע אותה אך היא נמצאת בפנים וממשיכה להטריד ולהעיק.

ציור זה, מעיד על רגישותו הרבה של הילד, ובהקשר הזה הוא ילד מאוד מתחשב. הוא לא רוצה להעיק ולהכביד על הסביבה ולכן מעדיף לפעמים להישאר עם המחשבות והפחדים שלו ופחות לשתף את הסביבה.
בכדי להקל עליו בעיתות יוצאות דופן שכאלה ובתקופה שלאחריהן, כדאי להשתדל לפנות אליו פחות באמצעות כלים מילוליים ישירים ויותר באמצעות כלים עקיפים: כל עוד הוא אוהב לצייר, הציור עבורו הוא במה מופלאה להבעת עולמו הפנימי, במקביל ניתן גם לעשות שימוש בעולם המשחק והתיאטרון ככלי דרכו יבואו לידי ביטוי רגשות וחששות שהוא חווה, תוך יצירת הזדמנויות שונות להתערבויות עדינות ומונחות של ההורה במשחק, שייצרו בסופו של דבר אצל עדי תחושה בטוחה יותר. בשלב ראשון, נסו לשים לב לתכנים שהוא מעלה במשחקי התפקידים השונים שהוא משחק, כמו גם לתפקידים שהוא בוחר לגלם - תפקידים אלו הם המפתח הראשוני לתהליך כולו.
© כל הזכויות שמורות