כיצד אספר לילדי על השואה?

לאה רושקובסקי, ראש מדור מכללות בבית הספר המרכזי להוראת השואה ביד-ושם, מספרת על התוכנית להוראת השואה לגיל הרך. מהם הקשיים עמם יש להתמודד? מהם העקרונות המנחים? אילו מסרים נרצה להעביר וכיצד?

מאת: אדוה לוטן

המאמר מתאים לגילאים המאמר מתאים לגילאים 

גילאי גן

גן חובה

ביה"ס היסודי

לקראת יום השואה שוחחתי עם לאה רושקובסקי, ראש מדור מכללות בבית הספר המרכזי להוראת השואה ביד-ושם, ושאלתי אותה אילו כלים היא תוכל להציע להורים הנבוכים באמצעותם יוכלו להתמודד עם הוראת נושא השואה המורכב לילדיהם.

בית הספר להוראת השואה פיתח תוכנית לימודים מתאימה העונה על לבטים אלו ואחרים. התוכנית מיועדת בראש ובראשונה לגננות ומורות בבית הספר היסודי. עם זאת, אותם עקרונות יכולים לשמש גם את ההורים - אם בחינוך הילדים בבית ואם במעורבות בעבודה מול הגננת בגן.



השואה היא נושא שרובנו, כבוגרים, מתקשים להתמודד איתו. ילדינו נחשפים לנושא באופנים שונים - הצפירה, פרומואים ותוכניות בטלוויזיה, שיחות בבית ועוד. ועם זאת, יש אי ודאות גדולה לגבי האופן שבו יש לשוחח עם ילדים על השואה - בגן ובבית. מצד אחד יש בנו רצון לגונן עליהם ולא לחשוף אותם לאירועים וראיים כאלו ומצד שני, אנחנו לא יודעים כיצד לענות על השאלות שבוודאי יעלו, כיוון שגם לנו אין הסברים.

כיוון שלא ניתן להתעלם מהצפירה ומהעיסוק בנושא השואה בכלי התקשורת, הגננות מתייחסות ליום השואה בגן. בדרך כלל אומרים לילדים שקרה אסון נורא, מדליקים נר ותולים בריסטול שחור. הכל נותר עמום ולא ברור, דבר היוצר בלבול רב אצל הילדים.



על מנת להתמודד עם הצורך בפיזור העמימות הזו, פותחה תוכנית המאפשרת לגננות ומורות לילדים מגילאי 5 עד תום בית הספר היסודי ללמד את סיפור השואה באופן המתאים לעולמם של הילדים בגילאים אלו. הלימוד נעשה תמיד לפי היכולת הרגשית והקוגניטיבית של הילד. המורה או הגננת הם המתווכים בין המציאות ובין היכולת הרגשית של הילד, הקובעת את יכולת ההתמודדות שלו. למורה ולגננת יש מקום חשוב בהגנה על נפשו של הילד. לכן רצוי שהמורה המלווה את הילד לכל אורך השנה תהיה זו שמלמדת אותו.

העקרון המנחה עליו מבוססת התוכנית, הוא התייחסות לסיפורו של ילד אחד בשואה וליווי הסיפור שלו לכל אורך המלחמה. בחירה זו מסייעת לילדים להזדהות עם אירועי השואה מנקודת מבט מוכרת להם.

הגננת תספר לילדים על חייו של הילד טרום המלחמה, כדי ליצור עם ההזדהות והרושם שהוא חי חיים רגילים של ילד וחווה חוויות דומות לאלו שהם חווים. בהמשך, תספר על המלחמה שפרצה, כיצד סימנו את היהודים ולבסוף הרחיקו אותם - ואת הילדים - לגטאות. בגטאות סבלו הילדים ממחסור קשה בצרכים הבסיסיים למחייה וכיצד הושפלו.

התוכנית איננה דנה כלל בהשמדה. הסיטואציה המתוארת הנה קשה למדי להתמודדות גם כך ואת ההשמדה ההמונית קשה מאוד לתאר ולהסביר גם לבוגרים. על מנת שלא ליצור תמונה של רוע טוטאלי, עמו ילדים מתקשים מאוד להתמודד, המורה חייב לספק לילד רשת הגנה ולפיכך מושם דגש על חסידי אומות העולם, קרן האור באפילה. סיפורו של הילד מסתיים בתיאור הצלתו מן הגטו על ידי חסיד אומות העולם.

מספר עקרונות חשובים המנחים את המורה או הגננת:
- לעולם אין לשאול את הילדים "מה הייתם עושים במקומו?"
- קשה להסביר את הסיטאציה. ניתן לענות בקצרה: "בגלל שאנחנו יהודים"
- מותר לומר שלא תמיד יש תשובות.
- אם הילדים שואלים שאלות החורגות מהחומר המועבר בתוכנית, עונים בקצרה ולא מרחיבים, גם אם השאלה מתייחסת לנושאים חשובים או עובדות קשות. עם זאת, יש להדגיש שאסור להתחמק מהשאלה וחשוב לענות עליה.





מהו מקומו של ההורה?
כמובן שאותם עקרונות מנחים לגננות ולמורים יכולים להנחות היטב את ההורה הממוצע בבואו לדבר על הנושא הזה עם ילדיו. בנוסף, כמו בכל תחום, חשוב שההורים יהיו מעורים בנעשה וידעו כיצד הגננת מתכננת להורות את נושא השואה בגן.



התוכנית המתוארת מיושמת מזה כ-7 שנים, אולם רוב הגננות טרם הוכשר בה. רושקובסקי מתארת התנגדות נפשית רבה מצד גננות בסדנאות, כי יש פחד מלהפגיש את הילדים עם הנושא. חלק חשוב של הסדנא משמש לשכנע בנחיצות הוראת השואה בגילאים האלו ובאופן הזה.

ניתן להפנות את צוות הגן לקבלת ההשתלמות וכן ניתן לצרף הורים לסדנאות אלו. למעוניינים ניתן ליצור קשר עם:
לאה רושקובסקי
ראש מדור מכללות
בית הספר המרכזי להוראת השואה
טלפון: 02-6443616
Lea.roshkovsky@yadvashem.org.il

---

מידע נוסף מאתר בית-הספר המרכזי להוראת השואה

זה מפני שאנחנו יהודים

במסתור- ילדים יהודים בתקופת השואה

לא הספקתי להיות עצוב

ילדים מבוגרים

היום בכתה לי הצפירה

רציתי לעוף כמו פרפר